למה חשוב לאזן מערכת העצבים שלנו

לא מזמן השתתפתי בניו יורק בסדנה של אדי שטרן, מורה וותיק לאשטנגה יוגה.

אדי כתב ספר מרתק- One Simple Thing - אחד הספרים הטובים שקראתי על יוגה בו, בין היתר, מרחיב רבות על מערכת העצבים, על חשיבותה לבריאותינו הכוללת, והכלים שבידינו לווסת ולאזן אותה.

מערכת העצבים היא מערכת גדולה ומסועפת שמשפיעה על כל היותנו. זו בעצם מערכת שמורכבת מכמה מערכות- מערכת העצבים המרכזית (המורכבת מעמוד השדרה וחוט השדרה), וההיקפית הכוללת את המערכת הסומטית, המעית והמערכת האוטונומית.

לעניינינו, מערכת העצבים האוטונומית (נקראת אוטונומית משום שהפעולות שלה אינן תלויות בתהליכי חשיבה מודעים), אחראית על פעולות כמו הנשימה, פעימות הלב והעיכול, בעלת השפעה עצומה על הבריאות ואיכות החיים שלנו.

היא מורכבת משתי תת-מערכות: מערכת העצבים הסימפתטית (Sympathetic) המופעלת כשאנחנו בפעולה ותחת מצבי לחץ/ איום, וממערכת העצבים הפאראסימפתטית (Parasympathetic) המופעלת כשאנחנו במצב של מנוחה, שינה, עיכול.

אדי מקביל את מערכת העצבים הסימפתטית לדוושת הגז במכונית ואילו את מערכת העצבים הפאראסימפתטית לבלם, לברקס שמאט את קצב הלב, שמביא למנוחה, לשלווה, לתחושה של ביטחון וסיפוק.

הפעלה של המערכת הסימפתטית ושמירה על רמת מתח מסוימת בגוף חיונית וטובה לנו להתנהל באורח החיים העמוס שלנו. היא מאפשרת לנו את היכולת לקום בבוקר עם אנרגיה ולשמור על ערנות חיובית לאורך היום. מצד שני, אורח החיים שלנו מאופיין בגירויים אינסופיים, בחשיפה מתמדת לחדשות ולמדיה החברתית, בעומסים אינסופיים בעבודה, בחוסר בשעות שינה, בתזונה לקוייה, בחששות מהמצב הכלכלי, בחששות מהמצב הבטחוני, בחוסר זמן לעצמנו... התוצאה היא שרובינו נמצאות בהפעלת יתר של מערכת הסימפתטית ובמצב תמידי כמעט של הישרדות, של "הילחם-או-ברח", ושל דיכוי מערכת הפאראסימפתטית. 

כלומר יותר מדיי מתח ופחות מדיי זמן למנוחה, להתאוששות, לעיכול פיזי וריגשי, לאגירה של אנרגיה וכוחות.

וכשאין איזון בין המערכות, ורמות המתח נאגרות עוד ועוד בגוף זה כמובן לא מיטיב עימנו, עם מי שאנחנו, עם איך שאנחנו עם היקרים לנו, ויכול להוביל לבעיות נשימה, לבעיות עיכול, לחרדה, דיכאון, הפרעות שינה, מחלות אוטו-אימוניות, סוכרת ומחלות לב.

אם רק יהיו בידינו את הכלים לאזן בין המערכות, אם רק נדע לקחת כמה רגעים ביום לעצמנו, אם נלמד איך להשקיט ולהרגיע נוכל לעשות המון טוב, לנו וכמובן גם ליקרים לנו ולסביבה שלנו.

אז החדשות הטובות הן שיש בידינו את הכלים לאזן את הגוף ואת מערכת העצבים בפרט!

לכאן נכנס תפקידו החשוב של עצב הואגוס.

הואגוס הוא העצב הגולגלת העשירי, והעיקרי במערכת העצבים הפאראסימפתטית. משמעותו בלטינית הוא נודד, תועה. הוא מתחיל בגולגולת, מאחורי האזניים, ממשיך במורד הצוואר, ומשם מגיע לחזה ולבטן. הוא מעצבב איברים פנימיים רבים- החל מהאוזן החיצונית, מיתרי הקול, הלב, הריאות, ועד הכבד, הקיבה, הלבלב, הטחול, המעי הגס וכיס המרה.

נסו לדמיין איך הגוף ירגיש כשואגוס לא יתפקד כמו שצריך? לא בכדי, רוב המחלות שאנו סובלות מהן קשורות בהפעלת יתר של המערכת הסימפטתית וחוסר איזוןֿ/ בתפקוד נמוך של הואגוס (נקרא טון וגאלי נמוך). כשהואגוס לא מאוזן, אנחנו עשויות לפתח לחץ דם גבוה, דלקתיות, חולשה כרונית, קשיי ריכוז וזיכרון, בעיות עיכול, דיכאון, חרדה, סוכרת, מחלות פרקים, מחלות לב ועוד. ֿ לכן, תפקוד טוב שלו קריטי לבריאות וה-well being שלנו. החדשות הטובות- הואגוס הוא ברובו סנסורי, ומה שזה אומר זה שיש לנו את היכולת לעורר אותו, לחזק אותו ולאזן את המערכת.

הדרך הקלה ביותר לעורר אותו היא ע"י נשימה. ובייחוד, נשימות עמוקות ואיטיות ֿאל הבטן, תוך האטה של הנשיפות. כשאנחנו מאטות את הנשיפה, קצב הלב מאט, המעצור הואגלי מופעל, המערכת העצבים הפאראסימפתטית נכנסת לפעולה ואז אנחנו ברגיעה.

נסו לקחת כמה נשימות עמוקות כאלו, בשכיבה על הגב/ בישיבה. ברגע שתחושו את הגוף ברגיעה, אפשר בעדינות לעסות את שרירי הפנים.

מדהים לחשוב שיש לנו כלי מתחת לעור שאנחנו יכולים להעזר בו כדי להרגיע אותנו, להפחית מתחים, חרדות, דלקתיות, ולשפר את מצב הרוח, העיכול, השינה ומערכות היחסים שלנו.