הריון היא תקופה מרגשת, אבל גם תקופה מלאה בשינויים, ולקראת שינויים...
הגוף חווה שינויים פיזיים, מנטליים ורגשיים. ועם כל הקסם וההתרגשות, יש גם לא מעט אתגרים וקשיים.
זו תקופה מעולה עבורנו להאט, לאפשר מקום לכל השינויים, לקחת קצת יותר זמן לעצמנו, להקדיש לגוף ולנפש, להתכנס פנימה, ולהתכונן לקראת השינוי בתא המשפחתי שלנו, יהיה זה מאפס לאחד, מאחד לשניים, משניים לשלוש...
אלא שהתרבות שלנו ואורח החיים האינטנסיבי לא תמיד מאפשרים את הורדת הרגל מדוושת הגז בתקופת הזו. אנחנו עדיין מצופות להמשיך כאילו הכל כרגיל בעבודה, במחויבויות אחרות, בבית כמובן, ולרוב ממשיכות את שגרת יומנו העמוסה כמעט עד לרגע הלידה.
בהריון הראשון שלי הייתי בחיבור גדול ובמודעות רבה להריון. הקדשתי המון מזמני הפנוי לעצמי, לתרגול יוגה, להתבוננות פנימה, מדיטציה, ויזואליציה ולקריאה על ההריון ועל הלידה. אין לי ספק שכל אילו הם אילו שהובילו לחווית הלידה הטובה שהייתה לי.
הפעם הזאת, זה הרגיש קצת אחרת. ההתרגשות קצת אחרת, הפוקוס קצת אחר, וההתנהלות אחרת. בחצי הראשון של ההריון, המשכתי כהרגלי ואפילו העמסתי על עצמי יותר מתמיד. לא רציתי לעצור את הקצב. בתור עצמאית ראיתי כברכה את גל המטופלים והתלמידות החדשות שהגיעו אליי. רציתי להמשיך את כל הפרויקטים שהתחלתי לעבוד עליהם, וליצור גם נוספים עתידיים בטרם הלידה.
את ההריון, לעומת זאת, שמתי קצת בצד. שמחתי ממנו מאוד, אבל לא נתתי לו את המקום המכובד והראוי לו. התוצאות של העומס לא איחרו לבוא. המחלות והוירוסים פקדו אותי כמו שלא פקדו שנים רבות. סיימתי עם מחלה אחת ותוך ימים ספורים הגיעה אחת נוספת, ואז עוד אחת, ועוד אחת. בקיצור הייתה חגיגה גדולה. מצאתי את עצמי בחודשיים קשים, נטולת אנרגיות, עייפה, חולה המון, ומצד שני עמוסה בשיעורים ופרויקטים שלקחתי על עצמי, מנסה להמשיך בשגרה ככל שאוכל.
הגוף אותת לי שוב ושוב שמשהו לא עובד וחייב אותי לעצור, ולשנות סטייט אוף מיינד.
וכך עשיתי. הזמן הזה היווה עבורי מפתח לזכור שאני בתקופה מיוחדת ואחרת בחיי.
כי ככל שחשוב שנקפיד על לשתות מים, על תזונה נכונה (כולל מה מותר וכדאי שלא לאכול בתקופה הזו), על תוספים, ונהיה פעילות גופנית וכו', סיפור המסגרת העוטף את כל אילו, והדבר החשוב באמת, הוא להיות קשובות יותר למה שהגוף שלנו מבקש, לכבד את הגבולות והמגבלות שלנו בתקופה הזו, לאפשר לעצמנו את מה שאנחנו באמת זקוקות לו, ולהיות רכות יותר ואדיבות יותר כלפי עצמנו.
גם אם אנחנו מרגישות מעולה, תקופת ההריון היא הזדמנות גדולה לקחת את הדברים יותר באיזי, להאט את הקצב, ולהתפנות לדברים שעוזרים לנו להרגיש טוב יותר. הדאגה לעצמנו ממקום רך יותר ומשחרר יותר, יכולה לעשות הבדל גדול ומאפשרת לנו להרגיש יותר באיזון, בנוכחות, בחיבור פנימי לעצמנו ועם מי ששם בבטן. הדאגה לעצמנו מכינה אותנו טוב יותר ללידה ולתקופה שתבוא אחריה.
והיוגה כמובן היא דרך נהדרת לדאוג לעצמנו. תרגול יוגה בתקופת ההריון יכול לתמוך ולהזין אותנו בנו גם פיזית, גם מנטלית וגם ריגשית ולהכין אותנו ללידה כמה שיותר טובה ומעצימה:
התרגול בהריון עוזר לנו לחזק את הגוף, בייחוד את ליבת הגוף ורצפת האגן שתומכת בהריון תקין ובריא ובשיקום מהיר יותר לאחר הלידה, להפיג כאבים ומכאובים הנפוצים בתקופה זו, ליצור ספייס לעובר שגדל ולאיברים הפנימיים שהולכים ונדחקים, לפתוח את הנשימה ולהשתמש בה ככלי להתמודדות עם כאב וצירים, להפחית מתחים, להשקיט פחדים וחרדות, לייצר שלווה ומרגוע, להתחבר עם העובר ולהתחבר לעצמנו.
אני מאמינה שלהיות יותר קשובות לעצמנו בתקופה הזו, מתוך מקום רך, עדין, משחרר ומכבד עוזרת לנו (ולעובר כמובן) להרגיש טוב יותר במהלך ההריון, ומגבירה את הסיכויים שתהיה לנו חווית לידה טובה ומעצימה. נוכחתי לראות זאת על עצמי. ברגע שהייתי רגישה וקשובה יותר לעצמי ולגוף שלי, דברים החלו להשתנות לטובה.
היו טובות ואדיבות לעצמכן תמיד, ועוד יותר בתקופת ההריון.
באהבה,
שני
コメント